החלטה בתיק עמ"ת 45064-04-12

ערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת עמית פרייז), החלטה מיום 19.4.12 בתיק מ"ת 27580-02-12 בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ביום 15.3.12 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם, החזקת סכין, שיבוש מהלכי משפט, הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, איום ותגרה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.2.12, בשעת לילה מאוחרת עת שהה העורר במועדון הוא הוצא ממנו על ידי מאבטח ועמד בסמוך לכניסה למועדון. בין העורר לבין מאבטח נוסף שהינו המתלונן התגלע ויכוח במהלכו הוציא העורר מכיס מכנסיו סכין, הניפו לעבר המתלונן ודקר אותו בבטנו.

המתלונן בעט בידו של העורר מיידית, היד בה אחז בסכין והפילה ארצה. מאבטח נוסף ניגש לעורר ואחז בו מאחור ובתגובה נגח העורר בראשו של המאבטח הנוסף.

הגיעו מאבטחים נוספים למקום אשר נחלצו לעזרת הניצים.

בסמוך התרחק העורר מהמקום, ניגש לעץ הסמוך למקום והטמין את הסכין וכשהגיעו כוחות משטרה והודיעו לעורר כי הם מבקשים לעכבו וביקשו ממנו להיכנס לניידת המשטרה, סירב העורר לעשות כן, גידף את השוטרים, נכנס בכח לניידת והמשיך ונופף בידיו הכבולות אל אחד השוטרים תוך אמירה כי אינו רואה אותו ממטר וכי בעתיד ידאג לכך כי אותו שוטר יבוא וינקה אצלו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בית משפט קמא, מבלי שנזקק לתסקיר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים ובערר שהוגש לבית המשפט המחוזי הושב התיק לבית משפט קמא על מנת לקבל תסקיר שיבחן חלופת מעצר.

לדיון שהתקיים ביום 19.4.12, התקבל תסקיר שירות המבחן שבסופו המליץ שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר בפיקוח תוך העמדתו של העורר בפיקוח מעצר בשירות המבחן. חרף האמור, הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בשנית.

לטענת ב"כ העורר, שגה בית משפט קמא משלא אימץ המלצות שירות המבחן והעניק משקל בכורה לעובדות ועבירות כתב האישום המיוחס לעורר שכן מעצר אינו מקדמה על חשבון העונש.

עוד טען ב"כ העורר כי שירות המבחן התרשם כי הסיכון הנובע מן העורר אינו גבוה, העורר נתן אחריות וביקש להיעזר בטיפול מתאים על מנת להימנע מהתנהגות דומה וזהו לו מעצרו הראשון בחייו אשר בו הוא מצוי 3 חודשים.

מנגד טען ב"כ המשיבה כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא באשר ההחלטה נטלה בחשבון את החומרה בעבירות המיוחסות לעורר אשר יש לשרשן, את עברו הפלילי, את העובדה כי קיים לחובת העורר כתב אישום נוסף המתנהל כנגדו, עליו לא גילה לשירות המבחן.

לטעמו של ב"כ המשיבה, לא ניתן ליתן בו אמון.

תסקיר שירות המבחן אשר אמנע מציטוט האמור בו מגולל מערכת מסכת חיים קשה של העורר ולעניין זה ר' האמור בשורה האחרונה לעמ' הראשון.

לצד הקשיים והבעייתיות בתפקודו של העורר, עבד העורר עד למעצרו למעט כתב אישום שהוגש נגדו בגין עבירה שבוצעה בשנת 2011 כלפי אח בבית החולים "מאיר" לא נרשמו לחובתו ביצוען של עבירות נוספות.

בפני שירות המבחן הביע העורר תחושות בושה ואשמה על התנהגותו האלימה וכעס ותסכול על הנסיגה שחלה בתהליך החיובי בו היה נתון בתקופה שקדמה למעצרו.

העורר שיתף את שירות המבחן כי במועד ביצוע העבירות, היה נתון תחת השפעת אלכוהול, הביע מודעות לקיומה של בעיית שתייה ולהשפעתה עליו וביקש להשתלב בטיפול בבעיה זו ובתחום השליטה בכעסים.

שירות המבחן בחן ערבים מפקחים והתרשם כי הם כולם מתייחסים בחומרה לאישומים המיוחסים לעורר, מודעים לבעיית השתייה המצריכה סיוע גורם מקצועי ואת האחריות בתפקיד הפיקוח.

שירות המבחן התרשם כי חוויות קשות שהיו לעורר בילדותו השפיעו על דפוסי החשיבה וההתנהגות שהתגבשו אצלו ובהעדר תמיכה והכוונה, הידרדר למעורבות בפליליים בשנתיים האחרונות, ערך שנוי חיובי באורח חייו, אם כי מעד הן כעולה מעובדות כתב האישום בגין האירוע בבית החולים "מאיר" ובגין האירוע נשוא ערר זה.